מטרת הסקר לשקף את חווייתם האקדמית של חוקרות וחוקרים ישראלים בתחילת דרכם, לזהות נקודות תורפה וחוזק של המערכת האקדמית הישראלית בתהליכי הקליטה וההסתגלות ולהמליץ, ככל שניתן, על פתרונות אפשריים לסוגיות שעלו בסקר. השאלון שהופץ כלל נושאים מגוונים, כגון הליכי הקידום והקביעות, הנחיה, מימון המחקר, הוראה, תשתיות מחקר ועוד, וכן סוגיות חברתיות, כגון אפליה והטרדה מינית, פערים מגדריים ודיסציפלינריים, התמודדות עם מגפת הקורונה ועוד.
היות שהסקר נערך לאחר ההכרזה על הרפורמה המשפטית ותוך כדי המאבקים בחברה הישראלית על השלכותיה, ואף שנערך בטרם מתקפת השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", ממצאיו מקבלים משנה תוקף בשל החשש מהדרתה של ישראל מהקהילה האקדמית הגלובלית.
ממצאים בולטים:
• בין-לאומיות: הדוח מצביע על מגמה מדאיגה של ירידה במספר הבתר-דוקטורנטים הבין-לאומיים בישראל – מממוצע של 1.03 בתר-דוקטורנטים בין-לאומיים לחבר סגל ב-2019 ל-0.63 ב-2023, עוד טרם המלחמה.
• התנהלות בזמן משבר: הממצאים על התמודדות האקדמיה עם משבר הקורונה מאירים נקודות תורפה מערכתיות בהיערכות למצבי חירום, במיוחד בכל הנוגע לעריכת מחקר שוטף ולשיתופי פעולה בין-לאומיים. הדוח מצביע על פגיעה מיוחדת בקבוצות אוכלוסייה מסוימות בעיתות משבר, כולל נשים, חוקרים ממדעי הרוח והחברה והורים לילדים קטנים.
• גיוון והכללה: 21% מהמשיבים הם דור ראשון לאקדמיה, כלומר שני הוריהם אינם בעלי השכלה אקדמית. שיעור זה גבוה ומעודד, ובכוונתנו להמשיך לעקוב אחר נתון זה, בתקווה שהמדיניות המעודדת שילוב סטודנטים וסטודנטיות שהם ״דור ראשון״ להשכלה גבוהה תוביל להמשך העלייה בשיעורם גם בקרב חברי וחברות סגל.
פרופ' רות שרץ-שובל, יו"ר האקדמיה הצעירה, מסרה: "הממצאים מדגישים את הצורך הדחוף בחיזוק הקשרים הבין-לאומיים של האקדמיה הישראלית ובשיפור המנגנונים התומכים בחוקרים צעירים. דווקא בימים אלה של משבר לאומי, כאשר החברה הישראלית ניצבת בפני אתגרים חסרי תקדים, חשוב לפעול לחיזוק התשתית המדעית של ישראל. המדע, המחקר והיצירה הם נדבך מרכזי וחיוני בקיומה, בביטחונה ובעוצמתה של מדינת ישראל. אנו מזהים צורך מיידי להקצות משאבים לאומיים ולייצר מנגנונים מגוונים וגמישים להבאת חברי סגל איכותיים ותלמידי מחקר לישראל, לתמוך במחקר בין-לאומי ולטפח קשרים בין-לאומיים במוסדות. זהו צורך קריטי לשמירה על מעמדה של ישראל כמובילה עולמית במחקר ובפיתוח".