רשימת קיצורי מקלדת

אשכול בין-לאומיות

חזון האשכול: פיתוח הממדים הבין-לאומיים בעשייה האקדמית בישראל, וקידום שיח ביקורתי בנושא
מטרות הפעילות באשכול: 
  • ייזום חשיבה, מדיניות, תוכניות עבודה ומיזמים ספציפיים הקשורים לממדים בין-לאומיים בעשייה האקדמית בישראל
  • פיתוח שיח על מודלים מגוונים של בין-לאומיות, על תועלותיהם וחסרונותיהם
  • הנגשת מידע בנושא בין-לאומיות לסגל האקדמי בישראל
הפעילויות העיקריות באשכול: 
הפעילויות באשכול עוסקות במגוון נושאים הקשורים לממדים בין-לאומיים במערכת ההשכלה הגבוהה 
  • בחודש דצמבר 2023, כחודשיים לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ביצעה האקדמיה הצעירה סקר לבדיקת השפעתה של המלחמה על הממדים הבין-לאומיים בעבודת סגל אקדמי בכיר באוניברסיטאות.
  • פיתוחן והפצתן של הצעות להתמודדות עם תגובות עוינות בכינוסים בחו"ל: לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נתקלו חוקרים ישראלים רבים בקשיים ובאתגרים בנסיעותיהם האקדמיות לחו"ל, כגון הפגנות, הפרעות והחרמות. כדי לסייע לחוקרים להתמודד עם מצבים אלו הכינו חברי האקדמיה הצעירה הישראלית רשימת עצות והמלצות על בסיס ניסיונם האישי. ההמלצות כוללות שיח מקדים עם מארגני האירוע, תכנון אסטרטגיות תגובה, יצירת רשת תמיכה מקומית ועוד כמה וכמה צעדים מעשיים שיכולים לסייע בהתמודדות עם הפרעות ולחצים במהלך הביקור.
  • פיתוחן והפצתן של המלצות לקידום בין-לאומיות במוסדות אקדמיים: במוסדות אקדמיים יכולים לנקוט מגוון צעדים לחיזוק הממד הבין-לאומי, כגון הגדלת שיעור המאמרים הנכתבים בשיתוף עם חוקרים מחו"ל, קידום הנחיה משותפת של תלמידי מחקר עם מנחים זרים, הרחבת היצע הקורסים הניתנים במשותף עם מרצים מחו"ל ועוד. עם הדרכים להשגת יעדים נמנות אלו: הענקת תמריצים לחוקרים על שיתוף פעולה בין-לאומי, הקמת תוכניות מימון ומלגות ייעודיות, פיתוח פלטפורמות מקוונות להנגשת קורסים וכינוסים, עידוד מעורבות סטודנטים במיזמים בין-לאומיים, וחיזוק הקשר עם בוגרים בחו"ל. מומלץ למוסדות להתייעץ עם מומחים בתחום האקדמיה הבין-לאומית בעת גיבוש האסטרטגיה.
  • כינוס בין-לאומי של אקדמיות צעירות: הכינוס התקיים בחודש פברואר 2025 בברלין ביוזמת האקדמיה הצעירה הישראלית ובהובלתה, בשיתוף האקדמיה הצעירה הגרמנית Die Junge Akademie . מלבד נציגי האקדמיה הצעירה הישראלית והגרמנית השתתפו בו נציגים של האקדמיות הצעירות של המדינות האלה: אוסטרייה, קורֵאה הדרומית, הודו, פולין וקנדה וכן נציגי האקדמיה הצעירה העולמית. מטרת הכינוס הייתה לקדם, במיוחד בעת הזאת, קשרי מחקר בין חוקרים מישראל לחוקרים מהעולם ולהציג את המדע הישראלי ואת האתגרים העומדים בפניו.
  • תוכנית למימון ביקורי חוקרים וצוותי מחקר מחו"ל בישראל: בחודש נובמבר 2024 יזמה האקדמיה הצעירה קול קורא למימון ביקורי חוקרים וסטודנטים מחו"ל לקידום שיתופי פעולה מחקריים בין־לאומיים ארוכי טווח ולחשיפת חוקרים וחוקרות ישראלים לתחומי מחקר מגוונים באמצעות מפגשים ישירים עם חוקרים וחוקרות מובילים מרחבי העולם. תשע ההצעות הזוכות זכו למימון בסך של עד 50,000 ₪ כל אחת. במסגרת היוזמה יוזמנו חוקרים בכירים מחו״ל לביקור בישראל, בליווי כמה מחברי קבוצות המחקר שלהם, למשך 14 ימים לפחות. הביקורים, שמתוכננים לשנת 2025 עד אוקטובר 2026, יכללו אינטראקצייה הדוקה בין קבוצות המחקר המקומיות לבין החוקרים האורחים וחברי קבוצתם, חשיפה לתחום המחקר של האורחים באמצעות סמינרים בשני מוסדות אקדמיים לפחות, מפגשים ישירים עם סטודנטים וסטודנטיות, יצירת שיתופי פעולה מחקריים וחשיפת האורחים למחקר המקומי. במהלך הביקור ולאחריו ייזמו המארחים והאורחים הצעת מחקר משותפת.
  • עיסוק ברכיב הבין-לאומיות (פרסומים עם קולגות ממוסדות בחו״לֹ) במודל התקצוב של ות״ת.
מאז הקמתה של האקדמיה הצעירה הישראלית נעשו פעילויות שונות לקידום בין-לאומיות.
הינה כמה מן הפעילויות העיקריות שהתקיימו במהלך השנים:
  • Falling Walls Lab Israel Academy 2025: ביולי 2025 השתתפה האקדמיה הצעירה בארגון השלב הראשון של התחרות הבין־לאומית של הצגות קצרות) פיצ׳ים ([pitches] של סטודנטים וסטודנטיות ושל אנשי ונשות מקצוע, המקבלים כל אחד שלוש דקות להציג לפני חבר שופטים ולפני קהל פתרונות לאתגרים מדעיים, חברתיים או סביבתיים. את ארגון התחרות הישראלית הובילה האקדמיה הלאומית, בשיתוף האקדמיה הצעירה הישראלית, שירות החילופים האקדמיים של גרמניה (DAAD), שגרירות גרמניה בישראל ומרכז רובינשטיין שבאוניברסיטת רייכמן.
  • חברות בארגון המדע הבין־לאומי YASSAS: ארגון המדע הבין־לאומי (Young Academies Science Advice Structure) YASSAS, הינו ארגון המתמקד בייעוץ בענייני מדע. ישראל הצטרפה אל הארגון הזה כחברה בשנת 2024. בחודש מאי 2024 השתתף יו"ר הוועד המנהל, פרופ' איתי הלוי, באסיפה הכללית של הארגון לנציגי אקדמיות צעירות החברות בו, אשר התקיימה בברלין שבגרמניה. בחודש יוני 2025 התקיים מפגש נוסף של האסיפה הכללית בברן שבשוויץ. חבר הוועד המנהל, פרופ׳ אסף שוורץ, השתתף במפגש וייצג את האקדמיה הצעירה הישראלית.
  • מפגש עם האקדמיה הצעירה הקנדית: בחודש מאי 2025 השתתפה יו״ר הוועד המנהל, פרופ׳ רות שרץ־שובל, במפגש מקוון עם חברי האקדמיה הצעירה הקנדית RSC College – – שבו הציגה את מבנה האקדמיה הצעירה הישראלית ואת פעילויותיה, ובעיקר פעילויות שנעשו בעקבות צעדי הממשלה לצמצום החופש האקדמי ובעקבות המלחמה, כשבמוקדן פעילויות בין־לאומיות.
  • 60 שנה של קשרי מדע בין ישראל לגרמניה: בחודש מאי 2025 השתתפה יו״ר הוועד המנהל, פרופ׳ רות שרץ־שובל, בכינוס מיוחד שהתקיים בהאלה שבגרמניה לציון 60 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות. בכינוס הודגשו שיתופי הפעולה המדעיים בין המדינות. גם נשיא האקדמיה הלאומית פרופ׳ דוד הראל השתתף בכינוס. האירוע תרם לחיזוק היחסים הבין־לאומיים ולשיתופי הפעולה המדעיים החיוניים בין המדינות בתקופה זו של בידוד אקדמי.צילום: © Markus Scholz/Leopoldina. בשורה האחורית מימין: פרופ' אנחל רוביו, מנהל מכון מקס פלאנק למבנה ודינמיקה של החומר, המבורג ומכון פלטירון, קרן סימונס, ניו יורק, פרופ' דוד הראל נשיא האקדמיה הישראלית, ד"ר ורנר מלר, מנהל האוסף, קרן באוהאוס דסאו, רות נארמן, ראשת מחלקת קשרי חוץ של הלאופולדינה ולוציאן ברוז'אן בכיר במחלקה לקשרי חוץ של הלאופולדינה. בשורה הקדמית מימין: פרופ' רות שרץ-שובל יו"ר הועד המנהל של האקדמיה הצעירה הישראלית, מר רון פרושאור שגריר ישראל בגרמניה, פרופ׳ בטינה רוקנבך נשיאת הלאופולדינה, ד״ר ריינר הסלוף, ראש ממשלת מדינת המחוז סקסוניה-אנהלט, פרנציסקה הורניג, מזכ"לית הלאופולדינה
  • אקדמיקס ישראל–גרמניה 2024: בחודש מאי 2024 קיימה האקדמיה הצעירה הישראלית כינוס מיוחד בשיתוף האקדמיה הצעירה הגרמנית Die Junge Akademie. הכינוס התקיים בברלין, והשתתפו בו חברי וחברות אקדמיה צעירה משתי המדינות. המשתתפים הרצו על תחומי הדעת השונים שלהם וקיימו מפגשים לא פורמליים במהלך ימי הכינוס וגם במהלך סיורים בעיר. בכינוס עלו רעיונות לשיתופי פעולה במיזמים שונים.
  • בחודש מרס 2024 השתתף יו״ר האקדמיה הצעירה, פרופ׳ איתי הלוי, במפגש מקוון עם איגוד ארגוני המדע של גרמניה Alliance of Science Organizations in Germany. במפגש הציג פרופ׳ הלוי את הפגיעה שחווה האקדמיה בישראל בעקבות מלחמת ״חרבות ברזל״, כפי שעולה מהסקר על השפעות המלחמה, וסיפר על מקרים של גילויי חרם אקדמי על חוקרים ישראלים. המשתתפים במפגש היו אמפתיים למצב, הפגינו רצון כן לעזור והתעניינו בממצאים ובמה שעומד מאחוריהם. בעקבות המפגש המוצלח הוזמן פרופ׳ הלוי להציג, בחודש אפריל, את הנושא גם לפני ועד ראשי האוניברסיטאות בגרמניה.
  • אקדמיקס ישראל–גרמניה 2023: בחודש מאי 2023 קיימה האקדמיה הצעירה הישראלית כינוס מיוחד בשיתוף האקדמיה הצעירה הגרמנית Die Junge Akademie. הכינוס התקיים בירושלים, והשתתפו בו חברי וחברות שתי האקדמיות הצעירות. המשתתפים הרצו על תחומי הדעת השונים שלהם וקיימו מפגשים לא פורמליים במהלך ימי הכינוס וגם במהלך סיורים ברחבי ירושלים. את הפעילות הובילו חברות האקדמיה הצעירה, ד"ר נעמה גבע־זטורסקי, פרופ' מירי ימיני ופרופ' בינה קליסקי.
  • כינוס האקדמיות הצעירות האסייתיות התקיים בחודש פברואר 2018 בבית האקדמיה בירושלים. את הכינוס אירחה האקדמיה הצעירה הישראלית, והשתתפו בו חוקרים ומדענים צעירים מצטיינים ממגוון ארצות באסיה – יפן, הודו, טייוואן, תאילנד, קורֵאה הדרומית וסין – וגם מספרד, מלטה, אנגלייה, מרוקו, גרמניה ואוגנדה. נוסף על הדוברים שהוזמנו לכינוס השתתפו בו מדענים מארצות אסיה השוהים בישראל לצורך בתר-דוקטורט. הכינוס היה בן יומיים, ובסך הכול השתתפו בו כחמישים אנשים. 
  • השתתפות בסדנה בבנגקוק: ב-16–18 במאי 2018 נשלח פרופ' ניסים אוטמזגין כנציג האקדמיה הצעירה להשתתף בסדנה אינטנסיבית בת שלושה ימים בבנגקוק. את הסדנה ארגנה הסוכנות התאית למדע וטכנולוגיה, ונציגים מאקדמיות צעירות באסיה חלקו בה את רשמיהם מן האתגרים שעומדים בפני האקדמיה בחלק זה של העולם ולמדו שיטות לפתרון בעיות מדעיות-ארגוניות בצורה יצירתית. ההזמנה להשתתף בסדנה באה בעקבות אירוח הכינוס המוצלח של האקדמיות הצעירות האסייתיות בירושלים בפברואר 2018. 
  • השתתפות במפגש השנתי של ה-GYA: במאי 2018 השתתפו פרופ' מונא חורי ופרופ' קארין כרמית יפת במפגש השנתי של ה-GYA (Global Young Academy) אשר התקיים בתאילנד. פרופ' חורי השתתפה בקבוצת העבודה GloSYS Africa, שהיא חלק ממיזם רחב יותר שנקרא Global State of Young Scientists. בקבוצה זו משתתפים חוקרים ממרוקו, מקניה, מדרום-אפריקה ומניגריה. הקבוצה מקיימת מחקר לבחינת תנאי ההעסקה של חוקרים צעירים, הקשיים שאיתם הם מתמודדים וההזדמנויות שיש להם באקדמיה ובתעשייה. כמו כן שימשה פרופ' חורי חברה בוועדת הבחירות של הוועד המנהל של ה-GYA. פרופ' יפת מונתה ליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של ה-GYA. נוסף על זה, היא השתתפה בקבוצת העבודה של "נשים במדע" והייתה שותפה לייסוד קבוצה חדשה בעניין זכויות להט"בים באקדמיה.
  • Wo/Man Mind Machine: בחודש יוני 2016 קיימה האקדמיה הצעירה הישראלית כינוס מיוחד בשיתוף האקדמיה הצעירה הגרמניתDie Junge Akademie . הכינוס התקיים בברלין, והשתתפו בו חברי וחברות שתי האקדמיות הצעירות והציבור הרחב. הכינוס עסק בקשרים המורכבים בין בני אדם למכונות ובחן אפשרויות לשיתופי פעולה בין דיסציפלינות שונות ובין חברות וחברי שתי האקדמיות הללו. את הפעילות ארגנו, מטעם האקדמיה הצעירה הישראלית, החברות והחברים האלה: פרופ' שרון אהרונסון-להבי, פרופ' ניסים אוטמזגין, פרופ' מונא חורי ופרופ' דן פאר.
  • Big Data and the Future of Research in the Digital Age: בחודש פברואר 2015 התקיים כינוס אינטרדיסציפלינרי משותף לאקדמיה הצעירה הישראלית ולאקדמיה הצעירה הגרמנית בבית האקדמיה הלאומית למדעים בירושלים, במסגרת פעילותה של האקדמיה הצעירה לחיזוק הקשר עם אקדמיות צעירות בעולם. מטרת הכינוס הייתה לקדם שיתופי פעולה בין חוקרים משתי האקדמיות ולעודד דיאלוג בין-תחומי. הכינוס עסק במושג "נתוני עתֵק" (Big Data) ובהשפעתו על תחומי מחקר שונים. מארגני הכינוס מטעם האקדמיה הצעירה הישראלית היו אלה: פרופ' שרון אהרונסון-להבי (מובילה), פרופ' יונתן בן-דב, פרופ' אורן גזל-אייל, פרופ' תמר הרציג, פרופ' אורית קידר ופרופ' רודד שרן.