הצעות להתמודדות עם הפגנות/הפרעות/תגובות אנטי-ישראליות ועם אפליה של חוקרים המסונפים למוסדות ישראליים להשכלה גבוהה בנסיעות אקדמיות לחו״ל
מאז 7 באוקטובר מתרבים החרמות נגד מוסדות אקדמיים ישראליים. למרבה הצער, מאמצי החרם הללו התגברו לאחרונה, והם מכוונים גם כלפי חוקרים יחידים.
חוקרים רבים דיווחו כי בנסיעה למטרה אקדמית (סמינר, השתתפות בכינוס או קידום שיתוף פעולה) בחודשים האחרונים הם נאלצו להתמודד עם אירועים לא נעימים, כגון קריאות והפרעות במהלך הרצאה שנשאו, חסימת כניסה של המרצה ושל הקהל לאולם ההרצאות, הפגנות מחוץ לאולם ועוד. ברשימה מטה אספנו עצות להתנהלות באירועים מסוג זה.
העצות המפורטות מטה נאספו בידי חברי האקדמיה הצעירה הישראלית ועלו מתוך ניסיון אישי של עמיתים. לא כל עצה טובה לכל מצב, ויש אפוא להפעיל שיקול דעת ולהתאים את העצה למצב המסוים.
לשם מעקב אחר גילויי חרם אנא דווחו לנו (אפשר בעילום שם) על אירועים בהקשרים אלו שאתם עצמכם נתקלתם בהם כאן:
שם (אופציונלי)
שם משפחה (אופציונלי)
דואר אלקטרוני ליצירת קשר (אופציונלי)
מוסד
דיסציפלינה
תיאור האירוע
עוד לשימושכם הינה רשימה של פרטי קשר עם אחראים לנושא החרם האקדמי על ישראל באוניברסיטאות:
דעו שאלימות פיזית באירועים כאלו נדירה מאוד, ועם זאת חשוב לבדוק היטב אצל המארגנים אם קיימים איומים ספציפיים או הערכות ספציפיות ולהביאם בחשבון הן לצורך ההחלטה אם לשאת את ההרצאה והן לצורך ההתנהלות וההכנות לאירוע.
כמו כן דעו שסביר מאוד שתגובתכם במהלך האירוע תוקלט ותצולם ותופץ בתוך שניות ברשתות החברתיות. מומלץ שתביאו זאת בחשבון בכל ההתנהלות במהלך האירוע.
אלו העצות:
1. ראשית, כדאי שתשוחחו עם המארגנים על החששות שלכם ותעלו התרחשויות אפשריות. כדאי שבמהלך השיחה (רצוי שיחה מקוונת עם וידאו ולא בהתכתבות, כדי למנוע אי-הבנות שעשויות להיווצר בשיחה בנושא רגיש) תחשבו יחד על פתרונות ותבקשו את תמיכתם במהלך ההרצאה.
2. אם יש לכם שליטה על פרסום ההרצאה, כדאי לשקול להימנע מפרסום פומבי ולהתמקד בפרסום בפורומים מקצועיים בלבד.
3. בשיח על הנושא, כדאי לאמץ טרמינולוגיה של אפליה (discrimination) ולא טרמינולוגיה של חרם (boycott) ולהסביר כמה אפליה של חוקרים על בסיס לאום, מוצא, אתניות, השתייכות מוסדית וכו׳ היא פסולה, מנוגדת למהות האקדמיה ופוגעת בקהילה האקדמית כולה.
4. כדאי לבקר במקום ההרצאה לפני קיומה כדי להכיר את האזור, את דרכי הגישה למקום ואת תנאי הסביבה.
5. כדאי לאתר בקהילה המקומית חוקרים ישראלים (סטודנטים לתארים מתקדמים, סגל בשבתון או סגל מקומי) ולהזמינם להרצאה – נוכחותם תחזק את תחושת הביטחון שלכם. כמו כן כדאי להזמין להרצאה את הקבוצה של המארח (רצוי בהכנה מוקדמת ובהסכמה של המארח).
6. במקרים שבהם נוכחות של קהל לא אקדמי לא תפריע למטרות האירוע ולאופיו, כדאי לבחון פרסום ההרצאה בקהילה היהודית המקומית כדי לזכות בתוספת של קהל תומך.
7. אם הנסיעה היא לכינוס מקצועי ולא לסמינר או להרצאה ייחודית שבהם אתם הדוברים היחידים, כדאי לבדוק אם משתתפים בכינוס עמיתים מישראל. אם כן, כדאי ליצור עימם קשר לפני הכינוס, לפתוח קבוצת ווטסאפ משותפת, להשתדל להגיע להרצאות זה של זה וליצור קהילה תומכת.
8. כדאי לחפש באתר הכינוס/המוסד שאליו נוסעים הוראות ביטחון מפורטות. אפשר לפנות למארגנים בבקשה לקבל הוראות כאלו, כולל פרטי קשר של אנשי ביטחון, של המשטרה ושל שירותי חירום רפואיים.
9. כדאי לבוא מוכנים ומעודכנים: בררו מה מצב ההפגנות ביעד שאליו אתם נוסעים. שאלו עמיתים מקומיים עד כמה ההפגנות מעוררות מהומות באירועים אקדמיים כגון זה שאתם נוסעים אליו. בררו אם היו הפגנות באירועים קודמים שבהם השתתפו עמיתים מישראל. בררו את המצב בקמפוס/בכינוס קרוב למועד ביקורכם, כי אופי האירועים ועוצמתם משתנים עם הזמן.
10. כדאי שתכינו מראש תגובה להפרעות/הפגנות: מה תגידו במקרה של הפרעה או מה תשיבו לשאלות מהקהל הקשורות למלחמה. כדאי להחליט על אסטרטגיה לכל סוג של הפרעה בזמן אמת: לשתוק, לעזוב את המקום, להגיב, ואם כן – איך להגיב.
11. כדאי להצטייד בטלפון שיש בו אפשרות לשיחות במדינת היעד כדי שתוכלו במקרה הצורך ליצור קשר עם הביטחון/משטרה/שירותי חירום רפואיים.
12. במקרה שמסתמנת הפרעה כדאי לשקול להשתמש במשפטי פתיחה להרצאה שיכילו את המפגינים אך יחזירו את הפוקוס להרצאה האקדמית. למשל: I am open to discussing the conflict and the situation after the talk, but I request that we dedicate this platform now exclusively to scientific discourse.
13. כדאי לבחון אם ניתן לבצע רישום מראש להרצאה, ובכך לשמור על קהל מקצועי.
14. כדאי לבחון אם ניתן לבצע Q&A ברישום מראש, ובכך להקטין את מספר ההפרעות בהרצאה.
15. כדאי להציע למארגנים להעביר לנרשמים לכינוס/סמינר כללי התנהגות מצופים בהרצאות אקדמיות ולהגדיר את ההפרעות "אפליה" ולא "פעולות של חרם".
16. גם אם בחרתם שההרצאה תהיה מקוונת בשל החשש מהפרעות, בדקו שמא בכל זאת כדאי להגיע לכינוס ולהעביר את ההרצאה המקוונת מהמלון, ליזום פגישות לא פורמליות עם המארגנים/מארחים ולקיים אירועים חברתיים (ארוחות צוהריים/ערב) שבהם תוכלו לספר על המחקר שלכם באופן בלתי אמצעי, לקדם שיתופי פעולה וכן להסביר את הצד שלכם – לדבר לדוגמה על האפליה ועל הנזק שזו גורמת לכם ולקהילה האקדמית העולמית.
17. כדאי להעלות על הכתב את ההתמודדות שהייתה (אם הייתה כזו) במהלך הכינוס/סמינר. מה עבד טוב ומה פחות, מה היה אפשר לעשות אחרת. כדאי לשתף בדברים את העמיתים במחלקה ובפקולטה וכן להעלות אותם
כאן כדי שנוכל לשפר את רשימת העצות ולהנגיש אותה לחברי הקהילה.
18. אם תרצו לצלם את האירוע המתפתח, כדאי שתבררו מראש אם זה אפשרי, כי במדינות שונות עשויות להיות מגבלות שונות על צילום אנשים.
19. משרד החוץ יצר יישומון לנוסעים לחו"ל שנקרא TravIL, המכיל פרטים של כל הנציגויות הדיפלומטיות של ישראל בעולם וכן מידע חירום חיוני על המדינה שאליה תיסעו. שקלו להוריד אותה, ובעיקר לשים לב לאזהרות המסע שמנפיק המטה ללוחמה בטרור.
לא כדאי:
1. להיכנס לעימותים עם המפגינים
2. להגיב בכעס
3. להיגרר לסיטואציות בלי תכנון מוקדם
4. לא להישמע להוראות של גורמי ביטחון בשטח