רשימת קיצורי מקלדת

"קרב מדע"

עמותת "מדע גדול, בקטנה" הוקמה במטרה לקשר בין קהילת המדע לציבור הרחב באופן בלתי אמצעי. עם פרוץ מגפת הקורונה נוצר שיתוף פעולה של האקדמיה הצעירה הישראלית עם העמותה, ובשיתוף עם גל"צ יצאה לדרך סדרת הרצאות הקורונה "קרב מדע" ושודרה בשידור חי בפייסבוק. חלק מההרצאות, אך לא כולן, עוסקות בנושאים הקשורים לקורונה, ומטרת הסדרה היא לתת מידע מדעי אמין על הקורונה ועל נושאים נוספים באופן שיהיה נגיש לציבור.
המרצה הוא ד"ר ברוך ברזל, ראש המרכז לחקר רשתות מורכבות. ד"ר לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית, עשה את הפוסטדוקטורט באוניברסיטאות הרווארד ונורת'איסטרן בבוסטון, וכיום מרצה במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן. זכה בפרס קריל למחקר מדעי מטעם קרן וולף. 
 
המרצה הוא ד״ר רם פישמן חוקר מאוניברסיטת תל אביב, דוקטור בפיתוח בר-קיימא מאוניברסיטת קולומביה, תואר שני בפיזיקה ממכון ויצמן ותואר B.Sc. במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב. ד"ר פישמן היה פרופסור לכלכלה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, ולפני כן, עמית ג'ורג'יו רופולו פוסט-דוקטורט במדעי הקיימות בבית הספר בהרווארד קנדי.
 
המרצה הוא פרופ' שראל פליישמן חוקר במחלקה למדעים ביומולקולריים במכון ויצמן למדע. זכה בפרס המועצה המדעית בתחום הביולוגיה על שם מכון לוינסון.
 
קרב מדע | המרוץ להגדלת מספר הבדיקות (21.4.2020)
את ההרצאות נשאו ד"ר תומר הרץ וד"ר נעם שנטל.
 
ד"ר הרץ הינו חבר סגל במחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה בפקולטה למדעי הרפואה, והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, באוניברסיטת בן גוריון, וחוקר נלווה בחטיבה למחלות זיהומיות וחיסונים במכון המחקר פרד האץ׳ בסיאטל. סיים לימודי דוקטורט במרכז לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר של ד"ר הרץ מתרכז באימונלוגיה מערכתית, כלומר בניסיון לאפיין באופן רחב תגובות חיסוניות לנגיפים וחיסונים תוך שימוש במודלים חישוביים וניסויים.
 
ד"ר שנטל הוא חבר סגל במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. המחקר שלו עוסק בביולוגיה חישובית, כלומר שימוש בכלים ממדעי המחשב לפתרון בעיות בביולוגיה. למעבדה של ד"ר שנטל מספר כיוונים – בדיקות במאגדים לבדיקות סקר רחבות היקף, שיטות חישוביות בחקר המיקרוביום, וכן פיתוח כלי למידה חישובית בביולוגיה.
 
קרב מדע | קורונה והיריון (22.4.2020)
המרצה הוא ד״ר יריב ויין, מרצה בכיר וחוקר בבית הספר לביולוגיה מולקולרית של התא וביוטכנולוגיה, הפקולטה למדעי החיים ע״ש ג׳ורג׳ ס. וייז, אוניברסיטת תל אביב. ד"ר ויין קיבל את תואר הדוקטור מהמחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה, פקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת ת״א. המחקר של ד"ר ויין מתרכז בהבנת תפקוד מערכת החיסון לאחר מחלה או חיסון. 
 
המרצה, ד"ר אורן קובילר, חבר סגל של המחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת ת"א. ד"ר קובילר קיבל תואר ד"ר לרפואה ותואר ד"ר לביולוגיה מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר של ד"ר קובילר מתרכז בהבנת מנגנונים ביחסי נגיף ותא המאכסן, מחלות, נגיפים והטיפול בהם. 
 
קרב מדע | התגוננות ממגיפות במאות ה-19 וה-20, בהשתתפות פרופ' ליאת קוזמא (26.4.2020)
המרצה פרופ' ליאת קוזמא חוקרת המזה"ת המודרני וחברת האקדמיה הצעירה הישראלית. פרסומיה עוסקים נשים בשוליים במצרים במאה ה-19, היסטוריה של סקסולוגיה במצרים של ראשית המאה ה-20 ובישוב העברי, בסחר בסמים ובבני אדם בראשית המאה ה-20 וכן בהיסטוריה של רפואה במזרח התיכון המודרני. היא עוסקת בעיקר בתנועה גלובלית של אנשים, רעיונות וסחורות במזרח התיכון בסוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים. ספרה השני עסק בזנות ממוסדת במזרח התיכון וצפון אפריקה והתמקד בהגירה, במדיניות הרגולציה ובתנועות לביטול הזנות הממוסדת בתקופה שבין מלחמות עולם. פרופ' קוזמא היא עורכת שותפה של הבלוג ההיסטורי "הסדנה להיסטוריה חברתית" באתר הארץ ועומדת בראש קבוצת מחקר במימון האיחוד האירופי ERC לחקר היסטוריה של רפואה במזה"ת. עומדת בראש הקתדרה ע"ש הארי פרידנוואלד לחקר ההיסטוריה של הרפואה של האוניברסיטה העברית. 
 
המרצה הוא ד"ר אמיר טייכר, מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. בעל תואר שלישי בהיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב. היה עמית במרכז ספרא לאתיקה, אורח במכון מקס פלאנק להיסטוריה של המדע בברלין, עמית בתר-דוקטורט במרכז אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של המדע, הטכנולוגיה והרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים ויועץ מדעי במחלקה לביולוגיה מולקולרית במכון וייצמן למדע. במרכז העניין המחקרי של ד״ר טייכר עומד הקשר שבין חשיבה מדעית ותפיסות עולם חברתיות. 
 
ד״ר זיו שולמן רכש תואר דוקטורט במכון ויצמן למדע ולאחר מכן המשיך ללימודי בתר-דוקטורט באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק. ד"ר שולמן התקבל לתפקיד חוקר בכיר במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע לפני כ 5 שנים. מחקרו של ד"ר שולמן מתמקד במערכת החיסון תוך שימוש בשיטות הכוללות דימות של תאים חיסוניים. שיטות אלו מאפשרים ללמוד על הדינמיקה של מערכת החיסון ועל אינטראקציות והעברת סיגנלים בין תאים בעלי תפקידים שונים. בעזרתן של שיטות אלה, ד"ר שולמן וקבוצתו לומדים על תאים המייצרים נוגדנים בתגובה לחיסון או פלישת גורם מחלה. 
 
הרצאתה של ד"ר עינת לוי-גיגי. טראומה מתמשכת יוצרת מציאות חיים הדורשת מהאדם לשנות את התנהגותו ולהסתגל לאורך חיים חדש.בהרצאה ננסה להבין כיצד גמישות קוגניטיבית ורגשית משפיעה על האופן שנגיב למצבי משבר וטראומה ועד כמה המעבר בין שיתוק מוחלט לצמיחה והתפתחות תלוי בנו. בימים אלה ד״ר לוי החלה מחקר רחב היקף שמתעתד לבדוק את ההשלכות של משבר הקורונה בקרב כלל האוכלוסיה ולזהות גורמי סיכון וחוסן.  
 
קרב מדע | פיתוח תרופות וחיסונים - ממחקר בסיסי ליישומי (6.5.2020)
את ההרצאה העבירה פרופ' רות ארנון, ביוכימאית מומחית לאימונולוגיה, פרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בין השנים 2010–2015 וכלת פרס ישראל למדעי הרפואה לשנת תשס"א.  
 
את ההרצאה העביר ד"ר כפיר בלום, חוקר בכיר במכון ויצמן וחבר סגל במחלקה לפיזיקה תיאורטית CERN. 
 
פרופ' אבי שרודר הינו חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, וחבר באקדמיה הצעירה הישראלית. פרופ' שרודר חיבר מעל 50 מאמרים, זכה ב-30 פרסים לאומיים ובינלאומיים ומחקריו היוו בסיס לתרופות חדשניות. 
 
ד"ר רחל שריג היא רופאת שיניים, מומחית ליישור שיניים ולסתות, בוגרת בית הספר לרפואת שיניים ותכנית ההתמחות הבינלאומית לאורתודונטיה באוניברסיטת תל אביב. ביצעה את עבודת ה-PhD שלה במסגרת המחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. ד"ר שריג היא ראש המעבדה לחקר אנתרופולגיה דנטלית במחלקה לביולוגיה אוראלית, חברת סגל אקדמי בכיר ומרצה במסגרת תוכנית ההתמחות לאורתדונטיה בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב. היא גם חברה בצוות האוצרים של האוסף האנתרופולוגי במרכז "דן דוד לחקר תולדות האדם", בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר במוזיאון הטבע לאוספים על שם שטיינדהרט. 
 
קרב מדע | מי שוקל יותר? מפקד האוכלוסין הגדול של הטבע (5.6.2020)
פרופ' רון מילוא, חוקר זוכה פרסים במכון וייצמן (ובעבר גם בהרווארד), שפרסם למעלה מ-80 (!) מאמרים מדעיים בתחומי הביולוגיה, הסביבה והקיימות ובוגר האקדמיה הצעירה הישראלית.