20 מדענים צעירים, חברי ובוגרי האקדמיה הצעירה הישראלית, חולקים בספר ילדים חדש את הסיפור האישי שלהם ומספרים כיצד כל תגלית גדולה שגילו התחילה משאלה קטנה. שאלה שיכלה לעלות בעקבות ריב בין אחיות על פרוסת עוגה, או כשילדה פתרה תרגילי חשבון בשלג באוקראינה, או כשילד הבין שלא כדאי לשקר, או אפילו בזכות חיית המחמד של המשפחה, שתמיד ידעה לעודד כשעצוב.

 

הספר החדש "סיפורי תגלית: מדעניות ומדענים בישראל מספרים לילדים על פריצות דרך במדע" רואה אור בהוצאת כנרת ביוזמת האקדמיה הצעירה הישראלית ובתמיכת שבע אוניברסיטאות ישראליות. את הספר כתבה תמי שם-טוב ואיירה טוהר שרמן-פרידמן, והוא מזמין ילדים וילדות בגיל יסודי לפגוש את החוקרות והחוקרים שמאחורי התגליות.

 

לקריאת הפרק הראשון ולרכישת הספר באתר כנרת 

 

במקום להציג לילדים רק עובדות ותוצאות, הספר פותח צוהר אל תהליך הגילוי עצמו. הקוראים פוגשים מדעניות ומדענים שהיו פעם ילדים סקרנים בעצמם, כאלה שאהבו לקרוא, לשאול שאלות, להתבונן בעולם סביבם ולנסות להבין כיצד הוא פועל. בסיפורי החיים הללו נחשפים גם תחומי המחקר שבהם הם עוסקים כיום, ובהם מדעי החיים, מדעי המחשב ובינה מלאכותית, בלשנות, היסטוריה, חינוך, פסיכולוגיה, מגדר ועוד תחומים, מתוך התפיסה שהחתירה להבנת העולם מאחדת את כל תחומי המחקר.

 

 

 

הספר משקף את ערכי היסוד של האקדמיה הישראלית ומציג פסיפס רחב ומגוון של הקהילה המחקרית. בפרקי הספר מסופר על מדענים ומדעניות יהודים וערבים, דתיים וחילונים, חוקרות וחוקרים ממוסדות אקדמיים שונים ומתחומי מחקר מגוונים, המשקפים את רוחב היריעה של הידע הנוצר בישראל כיום.

 

פרופ' אסף שוורץ, יו"ר האקדמיה הצעירה הישראלית, מספר: "האקדמיה הישראלית מאגדת חוקרות וחוקרים שעוסקים בשאלות מהחשובות והמאתגרות ביותר של זמננו, אבל לפני הכול הם אנשים סקרנים. באמצעות הספר רצינו לאפשר לילדים לפגוש אותם לא רק דרך תוצאות המחקר שלהם, אלא גם כבני אדם, עם תחומי עניין, חוויות ילדות ורגעים שעיצבו את דרכם. אני מקווה שהמפגש הזה יסייע לילדות ולילדים לראות את המחקר כחלק מהחיים סביבם, ולא כמשהו מסתורי, רחוק ובלתי נגיש, שמתרחש רק במעבדות."

 

"כשהייתי ילד, חלמתי להיות כדורגלן וביליתי שעות במשחק עם חברים בשדות הכפר שלי אבו סנאן. עם הזמן מצאתי את עצמי סקרן לא רק לגבי המשחק אלא גם לגבי הכדור עצמו – ממה הוא עשוי? למה הוא גמיש? איך הוא מצליח לשמור על תכונותיו למרות כל הבעיטות שהוא סופג?" מספר פרופ' אשרף בריק מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובוגר האקדמיה הצעירה, שסיפורו מופיע בספר. "בדיעבד אני מבין שזו הייתה תחילתה של דרכי כחוקר. גם היום, במעבדה, אני מנסה להבין כיצד החומרים שמרכיבים את החיים – החלבונים – פועלים, מתקשרים זה עם זה, ואיך אפשר לרתום אותם כדי לפתח טיפולים חדשים למחלות. היה לי חשוב להשתתף בספר הזה כדי להראות לילדים שהסקרנות שלהם היא לא רק תכונה נחמדה, אלא כוח אמיתי שיכול להוביל אותם למקומות שלא העלו על דעתם. אני מקווה שכל ילד וילדה שיקראו את הספר יבינו שלא חייבים לדעת את כל התשובות – מספיק לא לפחד לשאול שאלות, וגם להעז לחלום," הוא אומר.

 

"אני למדתי בבתי ספר דתיים שבהם בנות לא למדו תלמוד – זה היה מקצוע של בנים," אומרת פרופ' מיכל בר-אשר סיגל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בוגרת האקדמיה הצעירה. "אבל אני התאהבתי בטקסטים האלה ומצאתי את דרכי אליהם בכל זאת. לכן היה לי מרגש במיוחד לספר לילדים ולילדות על הבחירה שלי להיות חוקרת תלמוד – רציתי להראות שלפעמים הדברים שהכי מושכים אותנו נמצאים דווקא במקומות שאומרים לנו שהם לא מיועדים לנו, ושכל ילדה וילד צריכים להרגיש שהם יכולים ללכת בעקבות מה שמעניין אותם באמת."

 

תמי שם-טוב, אשר שוחחה עם המדענים וכתבה את הספר, משתפת: "כמה טוב עשתה לי הכתיבה על הספר הזה: ההיכרות עם המחקרים החדשניים, הדיאלוג עם המדענים והמלאכה של לקחת סיפורים מורכבים ולהפוך אותם לכאלה שכל אחד, גם ילד, יכול להבין. וכשמבינים – אי אפשר שלא להתלהב מהדרכים שבהן המדענים חותרים להפוך את החיים בעולם הזה לטובים יותר. מגיע לילדים עתיד טוב, ומגיע להם לדעת על הדרכים השונות שבהן מדענים שחיים בינינו פועלים כדי להשיג אותו."

 

"אחת ממשימותיה של האקדמיה הלאומית למדעים היא להנגיש לציבור את הידע הנוצר במחקר מדעי. ילדים פוגשים בחיי היום-יום ספורטאים, זמרים, משפיעני רשת ודמויות ציבוריות רבות שהם יכולים להזדהות איתן, אבל רק לעיתים רחוקות הם פוגשים חוקרות וחוקרים. בעיניי, אחד הדברים היפים בספר הזה הוא בכך שהוא מאפשר לילדים להכיר, באופן מעניין ופוקח עיניים, אנשים שבחרו להפוך את הרצון להבין את העולם לדרך חיים, ואז עבדו קשה והצליחו," מסכם פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.